אינסטגרם ככלי לשיווק משרדי עורכי דין- האומנם?

נכתב על ידי ליאור רוברטו, אחראית שיווק ומתמחה בשיווק אונליין בנישליס ליגל מרקטינג

האפליקציה הבינלאומית עם הלוגו שהפך כבר כל כך "טבעי" לכולנו, עברה לא מעט שינויים מהותיים מהיום שהושקה- בבסיסה, היא קידשה ועודנה מקדשת את "הפרט", "האני", ועם הזמן הפכה לבעלת אוריינטציה שיווקית ועסקית מאוד מובהקת (ראו פונקציית סימון פריט/מוצר ותמחור בתמונה, בעמודים המוגדרים עסקיים). עם זאת, עובדה זו עשויה לשרת היטב מותגים, בתי עסק, חברות ומשרדים קטנים וגדולים כאחד, כפלטפורמה שיווקית המגיעה לקהל היעד שלהם ולקוחות פוטנציאליים.

אז למה לנו אינסטגרם עכשיו?

ראשית, אציין כי טרם פורסם מחקר רשמי ומקיף בדבר שימושם של משרדי עו"ד בפלטפורמת האינסטגרם, ועל כן הספרות בנושא לוקה בחסר.

אולם, סקר שערך "Attorney at Work", סקר סושיאל מדיה שנתי (רביעי במספרו) הנשען על תשובותיהם של 406 מומחים מתחום המשפט, מתוכם 183 עו"ד מובילים, מצא כי 25% מעורכי הדין אכן משתמשים בפלטפורמה ככלי שיווקי. כמו כן, למעלה ממחצית ממשרדי עוה"ד המזוהים עם ה-Top 20 בארה"ב, משתמשים גם הם באינסטגרם לקידום המשרד, כאשר ישנם עמודים שאף צלחו להגיע לאלפי עוקבים ורמות גבוהות של פעילות (Engagement), דוגמת DLA Piper(@dlapiper לסקרנים שבנינו).

עם זאת, במעבר חטוף על כ-15 עמודי אינסטגרם של משרדים בינלאומיים מובילים, ניכר כי אין בזה ממש והדבר אינו משקף את המצב הקיים (בכל אופן, לא כעת). כלומר, מרבית המשרדים "מגרדים" את האלף עוקבים, אם לא פחות; העמודים מכילים בין 30-50 פוסטים בסה"כ, בעלי תוכן מאוד "קר" (בנייני המשרדים; עיצוב פנים משרדי; נופים ועורכי דין מקובצים יחד בתמונות צוותיות) רובם בהפרשי פרסום מאוד גדולים (אחת לחודש, אם לא פחות). מגמה מעניינת נוספת, היא כי מרבית עמודיהם של המשרדים מגויסים למתמחים. כך תמצאו גם לרב בקרב משרדי עורכי הדין בארץ הפעילים באינסטגרם.

משרדי עורכי הדין הישראליים המסחריים הגדולים הפעילים באינסטגרם:

Screen Shot 2020-10-14 at 15.43.52

 

 

 

 

 

 

 

משרדי עורכי הדין הבינלאומיים עם חשבונות האינסגרם הטובים ביותר, על פי מחקרים בארה״ב:

@dlapiper

@nortonrosefulbright

@gt_law

@paulhastingslaw

@the_omm

@whitecase

אם כן, מדוע סקטור עריכת הדין טרם צלח לפצח את "אלגוריתם ההצלחה" של האינסטגרם? הרי שבהישען על נתוני Instagram Business, מדובר בפלטפורמה המכילה למעלה ממיליארד משתמשים פעילים מידי חודש, כאשר 80% מתוכם עוקבים אחר עמוד עסקי אחד (לפחות!). בנוסף, לפי Statista, ניתן לראות כי למעלה ממחצית המשתמשים בפלטפורמה ככלל הינם מתחת לגיל 34, כאשר מדובר בפלטפורמה המועדפת ביותר על בני נוער אמריקאים, אחרי Snapchat.

בעיני, ובהתאם לגיל ההולם את החלק הארי ביותר של המשתמשים בפלטפורמה, פיצוח "אלגוריתם ההצלחה" נעוץ תחילה בתוכן. כלומר, ברמה הבסיסית ביותר, על אחת כמה וכמה בימינו, אפליקציית האינסטגרם מכוונת כל כולה לתרבות הצריכה ואסקפיזם: צריכה של חלומות, חשקים או כל חוויה וויזואליות המעניקה תחושת סנסציה, הזדהות, קנאה, או בלשון אחר- התעוררות רגשית או נוירונית מצד רוכש התוכן.

בד בבד, עמודים בעלי תכנים חדשותיים שהחלו בשנים האחרונות לבסס את נוכחותם גם בפלטפורמה- מצליחים מאוד, כמו @ yediothעם 239K עוקבים; @ ynetgramעם K239 עוקבים ו-@ globesnewszעם K28.7 עוקבים. אין זה מפתיע- מלבד היותם גופים בעלי קהל קוראים מבוסס טרום פתיחת העמודים, דבר שסייע להם ביצירת בסיס העוקבים ההתחלתי שלהם, מדובר בתוכן הטומן בחובו השלכות פוטנציאליות על צרכן התוכן. קרי, כאשר צרכן התוכן נתקל בתמונה גדולה של רה"מ; תמונות עכשוויות המעדכנות בסטטוס המגפה או הפגנות, מהספק שמא יש חדש העשוי להשפיעבמידת מה עליו- הסבירות עולה שייכנס. בקצרה, תכנים אקטואליים בעלי השפעה פוטנציאלית על הקורא, סיפורי אסקפיזם המסיחים את דעתנו לרגע מהשגרה הכאוטית כמו "השתלת איברים מוצלבת שצלחה" או כל תוכן הגורם להתעוררות רגשית מצד הקורא- הינו תוכן מעניין המעלה את הסבירות ל-engagement מצד צרכן התוכן.

אם כן, היכן אתם "חוטאים"- או יותר נכון, מחטיאים?

ראשית, התחילו בכך שתפסיקו לחשוב עליכם "כמשרד", או בלשון אחר כ-"אני ו-אני, ועוד קצת אני". במקום, התחילו להבין מיהו קהל העוקבים הקיים שלכם, מיהו הקהל שאליו אתם מכוונים, ומה מעניין אותו בכלל? הפעילו חשיבה ביקורתית, האם עד כה פניתם אליו בצורה ההולמת את גילו? נגעתם בכלל בתחומי עניינו? האם מה שפרסמתם יכול לעניין אותו בכלל? בהתאם, עשו התאמות לשוניות לצד התאמות וויזואליות כדי שהקורא שלכם יבחין בכם מלכתחילה.

שנית, רק לאחר שהבנתם מיהו 'הקהל שלכם' וטרם העלאת כל פרסום, חשבו- "מה אני, מצדי, יכול להעניק לו". האם אני רוצה להעניק לו אוורור רגעי? האם הפרסום מעורר, אם בכלל, תחושה מסוימת אצלו? מהו ערך המוסף שהוא מקבל מקריאת הפרסום שלי? למה שיקרא דווקא בעמוד שלי ולא באחרים? שאלות מיקוד אלו, יסייעו לכם בהמשך בבניית קו תוכן רציף שבליבו עומדת ההבנה מהם הערכים והמסרים העומדים בבסיס התוכן שלכם, ומהי הדרך הנכונה והיעילה ביותר להעביר את אלו לקהל היעד שלכם. זאת, באמצעות בחירת "מעטפת" נכונה, המורכבת מתוכן וויזואלי (תמונה/סרטון קצר) המעורר טריגר אצל צרכן התוכן לכניסה ראשונית, בשילוב תוכן תמציתי שכל כולו Client oriented- מה מעניין או "יפעיל" את צרכן התוכן שלכם.

לבסוף, בעיה טכנית פשוטה המהווה חסם ממשי ללא מעט משרדי עו"ד להגיע לקהל היעד שלהם- היא שם המשתמש ושם העמוד באינסטגרם. שימו לב כי נכון לעת זו, מרבית משרדי עוה"ד בארץ הפעילים בפלטפורמה משתמשים בשמות מאוד מורכבים, כמפורט לעיל, דבר המקשה מאוד למצוא אותם מלכתחילה. לכן, ל-Username נגיש והוסיפו את האפשרות שימצאו אתכם בשפה העברית בהגדרות ה-Name. דוגמה מצוינת ליישום אלו היא עיתון ידיעות אחרונות, אשר ב-Username מופיע כ-"yedioth" ואילו ב-Name מופיע כ-"ידיעות אחרונות", כך שבחיפוש פשוט, בשתי השפות, העיתון הדיגיטלי יוצע כאופציה ראשונה לצרכן במנוע החיפוש.

לאור הנאמר, חווית צריכת התוכן פלטפורמת האינסטגרם עובדתית לוקה בחסר מצד משרדי עו"ד כגוף עסקי המעוניין בחשיפה, מיצוב ויצירת לידים. זאת, בשל חוסר הבנתו את קהלו ומה הוא "צריך". החלו ביישום הטיפים שהצעתי לעיל ולכו תדעו- אולי אתם תהיו המשרד הראשון שיצליח "לפצח את אלגוריתם ההצלחה באינסטגרם למשרדי עו"ד".

תגובות

תגובות