אחד הביטויים היותר חביבים על עיתונאים או עורכים הוא "אל תחביאו את העיקר".
מה זה אומר בעצם?
המשמעות מאחורי הביטוי היא שיש למסור תחילה את המידע "התפל" ולשמור את העיקר לסוף כדי לסקרן את הקורא. מדובר במוטיב חוזר בהגשות ליטיגציה.
לשם השוואה, בהגשות בתחום 'מיזוגים ורכישות' תיאור התיק הוא ישיר ולרוב יתחיל בפרטים "הטכניים", למשל: "משרד עו"ד Xייעץ לחברה Y במסגרת רכישה בסכום 420 מיליון דולר שהתבצעה על ידי חברה Z". לאחר מכן יופיע פירוט יתר שלבי העסקה תוך כדי התייחסות לפרטים טכניים בהרחבה, מגמות בשוק, הייחוד בתיק/המשמעות וכיו״ב. מדובר בתהליך מאוד פרגמטי וליניארי.
התמונה משתנה מאוד כשמדובר בהגשות ליטיגציה בהן אופן כתיבת התיקים מאתגר יותר. לרוב מדובר בתביעות שנמשכות שנים על גבי שנים, כאשר השתלשלות האירועים מושפעת לרוב מהתפתחויות משפטיות מנהלתיות או טכניות (ערעור למשל).
לפיכך, חשוב מאד שכותב ההגשה ידע להוסיף את עיקרי הדברים ואת הייחוד שבתיק כבר בהתחלה, על מנת לסקרן את המדרג הקורא את ההגשה (לצד מאות הגשות נוספות).
לאור זאת, ההמלצה היא "לחקות" את השיטה של הצהובונים השונים. הצהובונים מוסרים את מה שקרה בפועל, כבר בפסקה הראשונה או השנייה. אתם בוודאי משוכנעים שכל קשר בין צהובון לבין הגשת צווארון לבן הוא מקרי בהחלט. עם זאת, יש להם מכנה משותף, שניהם פונים לקורא, שאין לו זמן להתעמק בפרטים.
לכן, כאמור, מומלץ לגשת לעיקרי הדברים כבר מההתחלה – קצר ולעניין.
להלן דוגמא למוטיב חוזר בהגשות ליטיגציה – או אם תרצו, מה לא לעשות:
"קבוצה קטנה של תובעים, בעלי מניות של חברת X הגישה מספר תביעות כנגד הלקוח שלנו בגין הפרת אמונים, הונאה, קנוניה, הפרת תנאי ההסכם והתעשרות לא צודקת, הקשורות לעסקת רכישה בסכום של 250 מיליון דולר.
שנה קודם לכן, הלקוח הפסיד במשפט בנוגע לעסקה בעלת מאפיינים דומים מאוד, כאשר במסגרתה הלקוח היה חייב 10 מיליון דולר לבעלי מניות בחברה.
לאחר סדרת בקשות דחייה מורכבות, צמצמנו משמעותית את החשיפה של הלקוח שלנו לתביעות.
כמו כן, בעקבות בקשה שהגשנו לבית המשפט, נערך גישור והתיק הסתיים בתנאים נוחים עבור הלקוח."
הקורא נאלץ לקרוא עד הסוף על מנת שיוכל להבין מהו ההישג המשמעותי – מזעור הנזק ללקוח. פיסת האינפורמציה הזו צריכה להופיע כבר בתחילת תיאור התיק.
כאשר כותבים הגשה, יש לצאת מנקודת ההנחה לפיה למדרג אין זמן וסבלנות לקרוא מעבר לשורות הראשונות. לכן, מומלץ לשנות את הסדר ולהעביר את האינפורמציה החשובה מהשורה האחרונה לשורה הראשונה במקום. אז מה כן לעשות בהתבסס על הדוגמא שלנו:
"משרד עורכי הדין X הצליח להפחית משמעותית את התביעות אליהן חשוף הלקוח והגן עליו מפני חשיפה לתביעות נוספות בעקבות מאבק משפטי מתמשך מול בעלי מניות המיעוט בעסקת רכישה בשווי 250 מיליון דולר. לאחר סדרת בקשות דחייה מורכבות, הצלחנו להביא את הצדיים לגישור והתיק יושב בצורה מוצלחת ביותר עבור הלקוח שלנו."
לאחר מכן תוכלו לפרט בהרחבה על שלבי התיק ומגבלותיו.
לסיכום, כאשר מדובר בתיקי ליטיגציה, לא תמיד יש הכרעה חד משמעית. מיותר לציין, שמשפט שהסתיים בניצחון מוחץ מדבר בעד עצמו. אך לרוב, זה לא קורה ותיקי ליטיגציה מסתיימים בפשרה לכאן או לכאן. לכן, מומלץ לבחור בפינצטה את האינפורמציה אותה אתם מעוניינים למסור ואת הסדר הכרונולוגי שלה, כך שתוכלו להראות שהבאתם ערך מוסף.
ישנם מספר תרחישים אפשריים אשר עשויים להועיל במידה ומתייחסים אליהם כבר בהתחלה, בין אם מקרה בו משרד עורכי הדין הצליח לשכנע את בית המשפט לבטל או להתפשר בתביעה ייצוגית משמעותית, ובין אם זה מקרה בו טענה נדחתה. בפן הרגולטורי, למשל, זה יכול להיות מקרה שבו משרד עורכי הדין הצליח לבטל חקירה של הרשות לניירות ערך נגד הלקוח.
כך או כך, נסו כמה שאפשר להימנע מתיאור לינארי ונרטיבי כאשר החלקים היותר מעניינים קבורים בטקסט או בסוף תיאור התיק.
כמו כן, עליכם לעשות כל שביכולתכם על מנת שהקורא יבין מיד למה התיק שבחרתם להתייחס אליו בהגשה הוא חשוב ומעניין ומה התפקיד שלכם בתיק או איך התפקיד שלכם תרם להצלחה.
