יש משרדי עורכי דין שמכירים את מדריכי הדירוג, ומתנהלים מולם מזה תקופה ארוכה, בעוד שיש משרדים חדשים בזירה זו. מי שמנוסה בהגשות, יכיר אותן ויהיה בקיא בהן. עם זאת, למי שחדש לתחום זה עלול להיות מבלבל. בדיוק לשם כך כתבנו מדריך קצר, שתפקידו להסביר על תהליך ההגשה מא' עד ת'.
קודם כל, מה זו הגשה?
מדובר במסמך כתוב, שתפקידו לסכם את פעילות המשרד לאורך תקופת זמן מוגדרת (לרוב שנה), באזור גאוגרפי (ישראל במקרה שלנו), בתחום התמחות כזה או אחר (דיני עבודה, ליטיגציה, בנקאות וכו'), ומדגיש את ההישגים של המשרד והתיקים החשובים והמשמעותיים ביותר בהם טיפל. מדריכי הדירוג, דוגמת צ'יימברס אנד פרטנרס וליגל 500, מבקשים את המסמכים הללו משום שבאמצעותם יש להם את היכולת ללמוד אודות העשייה של אותו משרד עורכי דין. המסמכים המתקבלים מהמשרדים האחרים באזור נותנים למדרג תמונה רחבה על השוק ויכולת להשוות ולעשות benchmarking.
כדי לקבל תמונה מלאה וניטרלית, המדרגים פונים ללקוחות, אותם המשרד מוסר כממליצים, לשם אימות הפעילות וקבלת פידבק על המשרד, ולשותפים בכירים לקבלת חוות דעתם על הדירוג הנוכחי ופידבק על השוק בו הם פועלים.
השקלול של הדירוג מתבסס על שלושה מרכיבי דירוג: המסמך הכתוב שהמשרד מגיש, המשוב מהלקוחות הממליצים והפידבק מהקולגות. הדירוג הסופי מתבטא במיקום המשרד בטבלאות הדירוג.
כל מדריך ״מנקד״ בצורה שונה (נותן משקל שונה לכל אחד משלושת מרכיבי הדירוג), אבל המתודולוגיה יחסית זהה.
ההגשה אינה חובה ויש מקרים (נדירים אומנם אבל קיימים) בהם משרד ידורג גם ללא שביצע הגשה. יש לראות את ההגשה כזכות, כי היא מאפשר למשרד לזכות בהכרה על הפעילות והעשייה שלו לאורך השנה.
זה המקום לציין שלתוצאות הדירוג יש מספר יתרונות:
- אישור צד שלישי – תמיד טוב שיגידו עלינו שבחים מאשר שהמשרד יכתוב על עצמו או על עורכי הדין שלו.
- ערך שיווקי – הדירוג עצמו, לצד ציטוטים נבחרים, משתלבים באופן טבעי בחומר השיווקי של המשרד.
- מסייע בגיוס מתמחים ועורכי דין – מאפשר להראות, בצורה אובייקטיבית, את חוסנו של המשרד.
- מקור ולידציה – לקוחות לא יגיעו בגלל הדירוג. לקוחות כן משתמשים בדירוג כמקור לולידציה לפני שהם בוחרים משרד עורכי דין.
תהליך דומה מתקיים בדירוגים האישיים, עליהם נרחיב במאמר נפרד.
תבחרו במה להתמקד
מרבית משרדי עורכי הדין החדשים לתחום רוצים להגיש למספר מדריכי דירוג, בהרבה קטגוריות שונות, מתוך שאיפה לבלוט. זו טעות, משום שלכל מדריך דירוג דרישות שונות, וזה עלול לבלבל. כמו כן, למי שחדש מומלץ לבחור מספר מצומצם של תחומי התמחות. הכי טוב? לבחור רק בתחום אחד או שניים. זה לא פשוט להתברג במדריכי הדירוג, לכן נמליץ לדבוק בתחום אחד בלבד בתור התחלה. לפעם הראשונה, מומלץ לבחור את התחום שבזכותו מכירים אתכם הכי טוב.
תבררו מתי הדד-ליין
מי שחדש לעולם ההגשות, סביר להניח שלא ידע שלכך מדריך דירוג יש דד-ליין שונה, כאשר הדד ליין משתנה ממדינה למדינה. מדובר במועד שאינו נתון למשא ומתן, לפיכך, יש להכניס את התאריך הנ"ל ללוח הזמנים. יתרה מכך, הגשה באיחור יכולה לגרום לפגיעה בדירוג. קחו בחשבון שהמדרג מקדיש חלון זמן ייעודי לכל מדינה ועובר למדינה הבאה במחקר.
ניתן לראות את התאריך המבוקש באתר של כל אחד ממדריכי הדירוג. כך תוכלו להיערך מבעוד מועד. אם זו ההגשה הראשונה של המשרד, מומלץ להיערך בין 4-6 שבועות קודם לכן.
תיערכו מבעוד מועד
לכל מדריך דירוג יש פורמט משלו, כאשר ניתן להוריד את הפורמט מאתר האינטרנט של מדריך הדירוג. חשוב לעשות היכרות עם טמפלייט ההגשה, קובץ הממליצים, הגדרות תחומי ההתמחות השונים וההנחיות. עלינו להקל על המדרג בביצוע עבודתו. אין מקום ליצירתיות או סטייה מהנחיות המדרג.
שליחת קובץ ההגשה
כשהמסמכים שלכם מוכנים, עליכם להעביר אותם למדריכי הדירוג השונים, כאשר הפרוצדורה משתנה ממדריך למדריך. בצ'יימברס למשל, יש להעלות את המסמכים באמצעות מערכת מקוונת, ויש להחזיק בחשבון פעיל באתר של צ'יימברס. מדובר בהליך חינמי, ניתן ליצור קשר עם צ'יימברס ישירות על מנת שיעבירו לכם פרטי הרשמה, ומומלץ לעשות זאת לפחות שבוע לפני מועד ההגשה. לליגל 500 ו-IFLR1000 יש מערכת מקוונת דומה מאוד.
צרו קשר עם מדריכי הדירוג
תמיד טוב ליצור קשר עם העורך מטעם אחד ממדריכי הדירוג האחראי על ההגשות של ישראל, על אף שזו לא חובה. במידה ולא התנהלתם מול אחד ממדריכי הדירוג לפני כן, סביר להניח שלא יכירו אתכם. לכן, מומלץ לשלוח מייל היכרות ומומלץ לציין בגוף המייל שזו פעם ראשונה שאתם מגישים את המועמדות שלכם, לתת רקע על משרד עורכי הדין שלכם, ולציין כי תשמחו להתראיין.
בהצלחה!
