חשבתם ש-4 שנים אחרי קמפיין metoo# סוגיות מגדריות נעלמו מהרדאר? שהתקדמנו ולכן אין סיבה להתעסק בשוויון/היעדר שוויון בין גברים לנשים? אז חשבתם. כיום, חברות גלובליות בוחנות את השוויון המגדרי בפאנל עורכי הדין שמייצג אותן, עד כדי כך, שנתקלנו במקרים בהם חברות פסלו משרדי עורכי דין משום שהציגו בפאנל גברים בלבד, וכתוצאה מכך, מדריכי הדירוג מקדישים לזה יותר תשומת לב מבעבר.
השנה ראינו מגוון תוספות לטמפלטים של ההגשה, בהקשר של גיוון תעסוקתי והכלה. צ'יימברס הוסיפו לחלק המבקש לפרט את היחס בין גברים לנשים במשרד סעיף בו שואלים האם חלו היעדרויות לתקופה ממושכת בגין חופשת לידה/טיפול בילדים, וזאת כדי לא לפגוע בדירוג האישי או במסלול לקראת דירוג אישי של עורך דין (על מנת שתהיה האפשרות להסביר מדוע שותף.ה לא הופיע בהרבה מהתיקים ובכך, הדירוג שלו לא יפגע).
ליגל 500 הוסיפו סעיף שבו המשרדים מתבקשים לפרט מהם החידושים אותם המשרדים בחרו לשלב במסגרת עבודתם והתנהלותם, כולל גיוון בייצוג מגדרי ואתני. כמו כן, IFLR1000 הוסיפו השנה חלק חדש ומשמעותי, שבו המשרדים מתבקשים לפרט על גיוון בייצוג המגדרי ואף להוסיף נתונים סטטיסטיים עדכניים.
בעת בחינת הדירוגים, עולה כי השוויון טרם הושג. כך למשל, התמונה המשתקפת מהדירוג של legal 500 גרמניה עגומה במיוחד. מתוך 437 עורכי דין מדורגים, רק 63 הן נשים. מדובר רק ב 13% מעורכי הדין המוכרים והידועים בתחומם בגרמניה. אף על פי שיש מדריכי דירוג בהם נרשמה עלייה באחוז הנשים המדורגות, זו עליה איטית מהמצופה. באשר ל-Legal 500 הבריטי, 26% מעורכי הדין המדורגים הן נשים, עלייה של 2% בלבד מהשנה שעברה.
כאשר בוחנים את השוק הישראלי, על פי נתונים שהתקבלו מפלטפורמת המידע העסקי Legal-BI,
מבחינים בתמונה מטרידה ועגומה גם כן. רק 23.05% מעורכי הדין המדורגים בארץ הן נשים, לעומת 76.95% מהגברים. אומנם, בדירוג האיכות הגבוה ביותר מספר הנשים מתקרב למספר הגברים (!), אולם תמונת הראי לכך היא שבדרוג של עו״ד צעירים ומבטיחים קיים רוב מוחלט לעו״ד גברים, למעלה מ 80% ממי שמסומנים ככוכבי העתיד הם גברים. משמעות הדבר היא שלא ניתן לצפות בעתיד הנראה לעין לשינוי משמעותי ביחס הדרוג המגדרי בישראל. מטרידה לא פחות היא העובדה שהאחוז האמור של עורכות דין מדורגות אינו מספר את כל הסיפור וזאת משום שהתפלגות הדירוגים בין תחומי העיסוק השונים מגלה תחומי עיסוק ״נשיים״ באופן מובהק לעומת תחומי עיסוק ״גבריים״. כך למשל, בדיני העבודה יש יותר נשים מדורגות מגברים, אולם בתחומי עיסוק מרכזיים כמו ליטיגציה, הייטק, ומיזוגים ורכישות, קיים רוב מוחלט למדורגים גברים. בליטיגציה היחס לדוגמה הוא 40:2.
עם זאת, לפחות חלק מהמשרדים בישראל כבר עושים צעדים ממשים לקראת שוויון מגדרי בדירוגים. עמית פולק מטלון הוא המשרד הגדול עם היחס הגדול ביותר בין עורכות דין מדורגות לעורכי דין מדורגים (4:11). במשרד גרוס מספר המדורגים והמדורגות כמעט משתווה (עם יתרון קל לעורכות הדין (7:8) ובמשרד פישר למשל, כ 40% מהמדורגים הן נשים. במשרד הרצוג, בעל מספר השותפים הגבוה בישראל, אחוז המדורגות עולה על הממוצע הכללי ומספר המדורגות שסומנו כהבטחות לעתיד אף הוא עולה על הממוצע.
על אף שגיוון אינו מקנה עלייה בדירוג, מדובר בפרמטר שלא מומלץ להתעלם ממנו, שכן בשיחה עם מדריכי הדירוג, החלקים שנוספו לפורמטים מצביעים לטענתם על מצב השוק המתפתח, בו חברות נוטות לבחון את המשרדים על אחריות חברתית סביבתית לצד מקצועיות ומוניטין. לכן, מדריכי הדירוג ישאירו את הפרמטר הנ"ל בפורמט ואף יקדישו לו יותר תשומת לב בהמשך.
גיוון והכלה כבר מזמן לא האשטאג או ססמא. כאמור, נושא זה הינו חשוב ואף מהווה שיקול בעת בחירת משרד עורכי דין על ידי חברות (בעיקר בינלאומיות). אנקדוטה נוספת, מהעת האחרונה, הינה פאנל בו השתתפו רק גברים ולכן יועצים משפטיים אשר הוזמנו לוובינר בחרו ברובם לא להרשם. לכן, על משרדי עורכי דין לשם לב לאופן בו הצוות המשפטי מוצג באתר, בחומר השיווקי, בתמונות המשרד, בהשתתפות בפיצ׳ים, נוכחות בפאנלים מקצועיים ועוד.
המאמר נכתב על ידי עמית בן ברוך, רכזת הגשות בחברת נישליס ליגל מרקטינג
