מחקר ראשון מסוגו, אשר נערך על ידי נישליס ליגל מרקטינג, בשיתוף ארגון היועצים המשפטיים ACC ישראל, מציג לראשונה הצצה לעולמם של היועצים המשפטיים וסוקר תובנות שעלו במחקר, אשר חובה שכל עורך דין במשרד יקרא ויפנים.
לדברי נירה פורן, מנכ״ל ה ACC, הסקר מראה שהיועצים המשפטיים הפנימיים הם גורם מכריע בקביעת ההתקשרות עם המשרדים שיסייעו להם בענייניהם המשפטיים. בחירת המשרד תעשה במידה רבה על סמך היכרות בין היועמ"ש לשותפים. בצומת הזאת ה ACC הוא גורם דומיננטי, ה ACC באמצעות הכנסים, מייצר מפגשים איכותיים בין היועמ"ש ובין שותפים ומאפשר ליועמ"ש לעשות בחירה מושכלת של יועציו.
המחקר עונה על שאלות כדוגמת איזה משרדי עורכי דין היועצים המשפטיים בחברות מעדיפים לעבוד? מה השיקולים בבחירת משרד עורכי דין? אילו סוגי עבודות יועצים משפטיים בחברות מעדיפים להוציא למשרדים ואיזה עבודות מעדיפים להשאיר פנימית? בנוסף, המחקר בדק מגמות ברוח התקופה, למשל, האם וכיצד הקורונה השפיעה על המחלקות המשפטיות בחברות ועל סוגי העבודות שהם מעבירים למשרדים?
לגודל המשרד יש השפעה אבל גם מובילות בתחומי ההתמחות
כשליש מהיועצים המשפטיים אשר לקחו חלק במחקר אמרו כי ההעדפה שלהם היא לעבוד עם משרד עורכי דין בטופ-20 ואילו מחצית יבחרו משרד כתלות בתחום ההתמחות הנדרש.
השיקולים בבחירת המשרד עמו היועצים בוחרים לעבוד מונע מהיכרות מקצועית קודמת (ניסיון עבודה מול המשרד, לשביעות רצונם), לאחר מכן המלצה על המשרד ובמקום השלישי – היכרות אישית עם עורך דין באותו המשרד.
מכאן, אנחנו יכולים לראות שהשיקול המקצועי, הן בבחירת סוג המשרד והן בבחירת המשרד עצמו, הינו הראשון במעלה, לצד החשיבות שבקשר האישי. כלומר, משרדים אשר ממוצבים כטובים יותר, מבחינת תחומי ההתמחות ספציפיים שלהם, סיכוי גדול יותר שיזכו לעבודה. נקודה זו מתחברת לתובנה בסיסית בליגל מרקטינג שאומרת – לא מספיק שאתה הכי טוב, העולם צריך לדעת את זה.
ישנם פרמטרים הרבה יותר חשובים משכה״ט
מבחינת מאפייני עבודה, יועצים משפטיים מציינים, בראש הרשימה, מקצועיות מצד עורך הדין עמו הם עובדים וקצת לאחר מכן מהירות תגובה. שלשת המאפיינים הנוספים ברשימה, בסדר יורד, הם זהות ראש המחלקה, שכר הטרחה וקבלת ערך מוסף. שימו לב שנושא המחיר הינו מהווה שיקול מרכזי רק בקרב 16 אחוז מהיועצים המשפטיים, בניגוד למהירות תגובה שנתפס כחשוב בהרבה, כמעט לצד מקצועיות. נקודה זו מתחברת לתובנה נוספת בליגל מרקטינג לפיה לא מספיק להיות מקצועי, אלא צריך גם להיות שירותי.
עבודה משפטית שיוצאת למשרדי עורכי הדין אל מול עבודה שנשארת ״בחברות״
שלשת התחומים המובילים, בהם יועצים משפטיים מעדיפים להסתמך על משרד עורכי דין הם ליטיגציה, דיני עבודה ומיזוגים ורכישות. לעומת זאת, עבודה משפטית בעלת אופי מסחרי ושוטף/יומיומי תישאר לרב ״בתוך הבית״. יש בזה מן ההיגיון, כיוון שהחברות חיות את הסקטור בו הן נמצאות ועם היד על הדופק מבחינת המגמות, הרגולציה והנעשה בתחומן, בעוד שמשרדי עורכי דין בישראל, בניגוד למקביליהם בעולם, לא אימצו את הגישה הסקטוריאלית.
הפניות למשרדים בינלאומיים
בכל הקשור לעבודה של החברות בזירה הבינלאומית, הנתונים מחזקים את מה שידענו – הפניה של עבודה משפטית למשרד עורכי דין בינלאומי תעשה לרב על ידי קבלת המלצה או הפניה ממשרד עורכי הדין הישראלי עמו עובד היועץ המשפטי. בנוסף, כ-30 אחוז מהיועצים המשפטיים ציינו כי חברתם עובדת עם למעלה מ-5 משרדי עורכי דין בינלאומיים ואילו כ-20 אחוזים עובדים עם משרד בינלאומי אחד או שניים.
השפעת הקורונה – עסקים כרגיל
מבחינת השפעת הקורונה על תקציב המחלקות המשפטיות, כ-70 אחוזים העידו שלא חל שינוי בתקציב. נוסף על כך, 73 אחוזים מהחברות העידו כי בשנת 2020 ועקב הקורונה, לא חל שינוי בהיקף העבודה שהן הוציאו למשרדים חיצוניים. כלומר, הסקטור המשפטי הצליח לשמור על יציבות, למרות המשבר.
ערך מוסף – לקרוא ולהפנים!
משרדי עורכי דין רבים תוהים באפקטיביות של מאמצי השיווק שלהם ועל התועלת בפרסומים ודירוגים כאלה ואחרים. רב היועצים המשפטיים מתעדכנים באופן תדיר בנושאים משפטיים ממגוון של פלטפורמות – עדכוני לקוחות (25 אחוז השיבו שקוראים, מה שמתכתב עם הנתון החיצוני שממוצע הפתיחות עומד על כ-26 אחוזים), אתרי אינטרנט משפטיים/של משרדי עורכי דין (23 אחוזים) ועיתונות מקוונת ומודפסת (19 אחוזים).
ניתן לראות בבירור שהיועצים המשפטיים קוראים את הדיוורים והעדכונים שנשלחים מהמשרדים ובכל מקרה עדיף שלקוח של המשרד יקרא עדכון מעורך הדין שלו ולא מעורך דין ממשרד מתחרה אשר חפץ בו כלקוח. בנוסף, ככל שמשרד ישכיל לרכז מידע משפטי מעניין באתר שלו ובמדיות השונות העומדות לרשותו, כך הוא ישאיר את הלקוח קרוב אליו.
הוובינרים המקצועיים, שנכנסו לחיינו, כסוג של כורח המציאות, מוכיחים את יעילותם. כמחצית מהיועצים המשפטיים ענו כי זה הכלי המקצועי הטוב ביותר בהתפתחות המקצועית שלהם. במקום השני, מבחינת התפתחות היעומ״ש, עם 26 אחוזים, soft skills ובמקום השלישי, עם 20 אחוזים – עדכוני לקוחות. יתרה מכך, תשעים אחוזים מהנשאלים ציינו שלקחו חלק לפחות בוובינר אחד, מטעם ארגון היועצים המשפטיים ה- ACC, בחצי השנה האחרונה.
היועצים המשפטיים במדיה החברתית – מה אתכם?
מחצית מהיועצים המשפטיים העידו כי הם נמצאים ונוכחים בלינקדאין, דבר המחזק את הקריאה להגביר את הנוכחות של המשרדים, ושל עורכי הדין בלינקדאין – לפרסם תוכן איכותי, מאמרי דעה והזמנות לוובינרים. אומנם המדיה החברתית אינה מהווה שיקול בתהליך בחירת משרד עורכי הדין (שליש העידו שיש לזה משמעות מועטה), אבל היא כן מהווה כלי חשוב לעיומ״ש, בהיבט של קריאת חומרים מקצועיים והימצאותם של היועצים המשפטיים באונליין. חשוב לקחת בחשבון שרב הנשאלים, כמתואר מטה, הם מעל גיל 40 ועולם האונליין משחק תפקיד מרכזי בעולמם של דור ה-Y ויהיה אינטגרלי לדור ה-Z.
כללי – הכירו את היועצים המשפטיים שהשתתפו במחקר
מהחקר עולה כי 44% מהיועמ״שים הינם בין הגילאים 40 ל-50 ול-94% יש ניסיון של מעל 7 שנים במקצוע. כמו כן, 69% מהיועמ״שים הינן נשים. ב-57% מהחברות גודל המחלקה המשפטית הינו בין אדם אחד ל-3. 63% מראשי המחלקות מוגדרים יועץ משפטי ראשי, ו- 74% מהיועצים המשפטיים הראשיים מדווחים ישירות למנכ"ל.
