באופן היסטורי, אימייל מרקטינג הוא כלי השיווק היעיל ביותר בארגז הכלים של משרדי עורכי הדין.

כלי זה מאפשר לעדכן לקוחות בהתפתחויות רלוונטיות, ללא תיווך ובזמינות גבוהה ובנוסף מאפשר מעקב ובקרה בכל הקשור לניתוח המידע המקבל. חשוב מזאת, אימייל מרקטינג מאפשר למצב את המשרד כמוביל בתחומו וכן את עורכי הדין כמחוברים לשוק וללקוחות וכנגזרת מחזק את הקשר של המשרד מולם. 

העלות היא שולית, תוכן לכתוב לא חסר וקהל קוראים שבוי צמא למידע יש. אז מדוע משרדי עורכי הדין ממשיכים להתעלם מכלי השיווק האפקטיבי ביותר בארסנל שלהם?

לאחרונה אנחנו עדים לצורך הולך וגובר באימייל מרקטינג ולפניכם שלוש סיבות שאולי יגרמו לכם לחשב מסלול מחדש ולחזור לדוור:

  • השלכות משבר הקורונה על הסקטור המשפטי

תקופת משבר הקורונה חידדה את הצורך ואת ההצדקה לשימוש באימייל מרקטינג בכך שהיא חייבה משרדי עורכי דין לשנות מודל עבודה, כנגזרת של העבודה מרחוק. עבודה מרחוק דורשת, בין השאר תקשורת טובה יותר (מול העובדים ומול הלקוחות) ומעבר לאונליין.

מחקרים שנעשו בזמן משבר הקורונה הראו בצורה חד משמעית את חשיבות הדיוורים האלקטרוניים. בתקופה של חוסר ודאות ותקנות משתנות, עדכוני הלקוחות היוו את כלי התקשורת העיקרי והיעיל ביותר מול לקוחות המשרד.

מסקנה: המגמה בסקטור המשפטי כיום, בעקבות משבר הקורונה, היא מעבר משמעותי יותר לאונליין ולדיגיטל ושימוש נרחב יותר בכלים העומדים לרשות המשרד בפן הזה (בראשם הדיוורים המקוונים).

  • הצורך העולה מקהל היעד האיכותי ביותר הדורש זאת

סקר היועצים המשפטיים השנתי, שהתפרסם זה עתה על ידי נישליס ליגל מרקטינג, מוכיח שוב את הנחיצות והחשיבות של אימייל מרקטינג. הדיוורים צוינו גם השנה במקום הראשון כאמצעי עיקרי לקבלת מידע משפטי ועדכונים תקופתיים. בנוסף, הדיוורים צוינו גם במקום הראשון כמסייעים להתפתחות המקצועית של היועצים המשפטיים.

מסקנה: יועצים משפטיים, קהל יעד איכותי ועיקרי, עושה שימוש ורואה בדיוורים ככלי עיקרי עבורם על מנת להישאר מעודכנים.

  • המגמה הבולטת כיום בתקופת הפוסט-קורונה – שיפור השירות במשרדי עורכי הדין

שם המשחק כיום הוא שירות ושירות טוב זה לתת ללקוח את המידע שהוא מבקש. 

לא אחת שמעתי משרדי עורכי דין שואלים ״כמה דיוורים זה יותר מידי״? או מנסים לשם מכסה על כמות הדיוורים. הסקטור המשפטי פועל בצורה של תקשורת חד סטרית, לרב, מול הלקוחות, וקובע עבורם מה הוא חושב שטוב להם. כך למשל בדיוורים, כאשר משרדי עורכי דין ממעיטים לדוור בטענה שזה מעמיס על הקוראים או ישלח על ידם לדואר זבל. גישה זו נוגדת את מוטיב השירות ואת עיקרון השירותיות. הבחירה צריכה להיות בידי הלקוח, משרד עורכי דין לא יכול להחליט בשם הלקוח, האם לקרוא או לא או האם יש לו עניין, אלא לתת לו את היכולת לבחור. באשר לתשובה לשאלה מתחילת הפסקה – התשובה הנכונה היא שאם יש על מה לעדכן, יש לעשות זאת.

מסקנה: הלקוח הוא חכם, דורש שירות טוב יותר ובעל גישה ליותר אמצעים. הוא ידע לחפש ולהגיע לעדכון לקוחות בו הוא חפץ, בין אם המשרד שהוא מעסיק או משרד מתחרה הפיץ אותו. לכן, מוטב שהמשרד עמו הלקוח עובד ידע לתת לו את השירות ולספק לו תוכן בעל ערך מוסף כדי שלא ילך לרעות בשדות זרים.

לסיכום, אנחנו רואים בצורה ברורה את הצורך ואת הנחיצות של אימייל מרקטינג. השאלה המרכזית, בעקבות המאמר, צריכה עתה להיות איך לתרגם את התובנות לתכנית פעולה ואיך לעשות אימייל מרקטינג בצורה המיטבית ביותר. בזמן ה״מציאות החדשה״ משרדי עורכי דין בארה״ב עסקו רבות בשאלה איך להפוך את הדיוורים ליותר אטרקטיביים לקריאה או מותאמים לתקופה (קצרים יותר, תמציתיים, לא משפטיים ועוד). על כך במאמר נפרד, אבל תחילה – תחזרו לדוור!