בשבוע שעבר פרסמנו מחקר משותף עם חברת Clearview Social  אשר מטרתו לבחון את מידת מעורבות העובדים (הצוות המשפטי וצוות האדמיניסטרציה) במשרד עורכי דין במדיה החברתית בכלל ובלינקדאין בפרט. המחקר עורר עניין רב ושיח פורה, דבר המעיד על הרלוונטיות והחשיבות הרבה לנושא.

מטרת עדכון לקוחות זה להרחיב מעט ולהסביר על המחקר, מה עומד מאחוריו ותובנות לעתיד.

כידוע, לינקדאין היא הפלטפורמה העסקית הגדולה בעולם ושכזו מהותית למשרדי עורכי דין בכל הקשור לשיווק ולפיתוח עסקי. יתרה מכך, יותר ויותר לקוחות פוטנציאליים מסתכלים על פרופילים בלינקדאין, על פני הפרופילים באתרים של משרדי עורכי דין, היות ובלינקדאין אפשר לראות את רשת הקשרים של עורך דין והרלוונטיות שלהם לתחום התמחותו, את המומחיות של עורך הדין דרך קבוצות להן משתייך והתוכן שהוא מייצר ומידע נוסף שהוא  נגיש, זמין ודינמי.

השימוש בלינקדאין הוא כפול – ברמה המשרדית, לשם מיתוג, מיצוב, בידול וחשיפה וברמת עורכי הדין, לשם מיתוג אישי ופיתוח עסקי. לכן, קיימת חשיבות מכרעת להיות פעילים ברשת, ברמה האישית, ולשתף מידע שהמשרד מייצר.

לא אחת נאמרת הקלישאה שהעובדים הם השגרירים הטובים ביותר של המשרד. זה נכון ותופס משנה תוקף בלינקדאין. תארו לכם משרד עורכי דין מסחרי של 100 עובדים. לכל אחד מהעובדים, אשר להם חשבון לינקדאין פעיל, רשת של קשרים המורכבת מ: קולגות, עמיתים לספסל הלימודים, לקוחות, לקוחות פוטנציאליים, מקורות הפניה, עורכי דין זרים, חברים ועוד. למעשה, אם ניקח את כל אותם הקשרים של כל העובדים נגיע לכמה עשרות אלפים (בחישוב פשוט שלכל אחד יש ברשת שלו לפחות 100 אנשים). המסקנה – לא צריך ללכת רחוק בשביל להגיע לקהל יעד איכותי. הוא נמצא מתחת לאף שלנו.

ולכן,הדרך הפשוטה והיעילה ביותר להגיע לאותו קהל יעד איכותי, שהוא מהווה בחלקו הלא מבוטל לקוחות פוטנציאליים, היא דרך הרשתות האישיות שלנו, קרי, דרך עובדי המשרד. אם מתרגמים את זה למעשים – אם כל אחד מעובדי המשרד היה משתף, דרך הפרופיל האישי שלו, את התוכן שהמשרד מייצר, המשרד היה מגיע לעשרות אלפי חשיפות איכותיות על כל פוסט.

המחקר שערכנו מצייר תמונה מאד ברורה בה העובדים במשרדי עורכין הדין הגדולים בישראל לא פעילים בלינקדאין וכנגזרת, המשרדים בהם הם עובדים לא זוכים למאית החשיפה האורגנית שיכלו לזכות בה בנקל.

במחקר שערכנו בנישליס ליגל מרקטינג יחד עם חברת clearview social, בדקנו את הפעילות בלינקדאין של העובדים  ב-25 המשרדים הגדולים בישראל (על פי דירוג הגודל של דאנס 100).

מסקנות:

  1. לא כל העובדים בלינקדאין. זה נכון שלא לכל עובד יש לינקדאין ואי אפשר לחייב זאת כמובן, אבל הציפייה שבמשרד מסחרי תהיה הבנה שמדובר בכלי ליגיטימי ואף חשוב, לפחות כמו הביוגרפיה שיש לכל עו״ד באתר המשרד. בנוסף, ניתן להסיק שאצל חלק מהעובדים הנתונים הבסיסיים לא מעודכנים כמו מקום העבודה. חשוב מאד לעדכן את פרופיל הלינקדאין, לפחות אחת לשנה, בדומה לעדכון הביוגרפיה באתר.
  2. עורכי דין לא משתפים תוכן של המשרד בלינקדאין דרך הפרופיל האישי. בעמודה השלישית בטבלה מטה ניתן לראות את סך הפוסטים שמשרד עורך דין העלה והעובדים בחרו לשתף. ניקח לדוגמא את משרד הרצוג פוקס נאמן, אשר לו 585 עובדים (לפי דנס) ומתוכם 425 משויכים אליו בלינקדאין. אותם 425 עובדים שתפו בסך הכללי 47 פוסטים שהמשרד כתב ב-30 יום של המחקר. אין הכוונה בלעשות ״לייק״ אלא בשיתוף התוכן, כך שכל המקושרים של אותם עובדים ששתפו יראו.
  3. שגרירים בלתי ממומשים. העמודה הרביעית ממחישה את העמודה השלישית אבל באחוזים. ניתן לראות שבמקרה הכי טוב, רק 12.24% מצוות המשרד משתף את התוכן שמעלה המשרד לפלטפורמת הלינקדאין, ובמקרה הפחות טוב, רק 2.03% מצוות המשרד שיתף את התוכן.

חמשת המשרדים בהם נרשמה מעורבות עובדים הגבוהה ביותר:

  • פישר בכר חן – 12.24
  • נשיץ ברנדס אמיר – 12.16
  • תדמור לוי – 11.21
  • עמית פולק מטלון – 11.11
  • הרצוג פוקס נאמן – 11.06